ברוכים הבאים לגלריית Frezia, גלריה שהיא גם הבית שלנו. אנחנו, יובל וגיא, גרים כאן בשנתיים האחרונות. 

​

המרחב הזה נולד מתוך תשוקה לעיצוב, אמנות ואנשים. אנו אוספים ומציגים, לא עוד סיבוב גלריה זריז, אלא מפגש שמחבר בין האומנויות והחיים עצמם. הבית ותהליך האיסוף משקפים באופן טבעי אותנו ואת המציאות בה אנו חיים - ממקום זה נולדה התערוכה Negative-Positive.

​

התערוכה מפגישה בין יצירות אומנות ופרטי עיצוב אשר נושאים את האסתטיקה הברורה של שחור ולבן ומייצרים מתח בין הקצוות. את המתח הזה אנחנו נושאים בשנים האחרונות.

​

מהו בכלל עיצוב ישראלי? בחודשים האחרונים רוהט הבית בעיצוב ישראלי. זה לא היה פשוט. קודם תהינו - מהו בעצם עיצוב ישראלי? (תשובה מפתיעה בהמשך). אחר כך - מאיפה בכלל משיגים פרטי עיצוב ישראליים בשחור-לבן, ואילו עבודות אמנות יתאימו לסביבה הזו?

​​

לעיתים קשה לדעת מי מוצא את מי - אנחנו את האובייקט, או האובייקט אותנו.  
שטיח וינטג’ היה הראשון ונשאר הבסיס. אחריו שולחן שנמצא ברחוב, מזנון שחור צורני משנות ה-80 מתחם את החלל, בתוכו ציור של מרים כבסה שרוטט על תדרי הגוף והנוף. סט ישיבה של חברת רהיטי אלפא, שעבדה בשנות ה-60 עם מעצב העל ניקו קראלי, הצטרף לחלל. צילומי טבע של הצלם פטר מירום נגלים בפינות החדר. כך נבנה החלל מחדש, כולו בעיצוב ישראלי. ואיך יודעים? ובכן, מרגישים. חום, ביתיות ונוסטלגיה, לצד חדשנות שאפתנית וניחוח של בית סבתא.

​​

בכניסה לדירה, מוצבת עבודתו של חגי פרגו "בלפור 57". זהו סף הבית - רגע של מעבר מהחוץ פנימה, בין המרחב הציבורי לפרטי. בהמשך, מוצבת עבודתם של צמד האחים Brothers of light. בעבודה נראית הדמות המדומיינת שייצרו המפיצה אור בעולם בסקרנותה ובתמימותה.​

מול עבודתה המופשטת של מרים כבסה מוצבת היונה של עדן אוחנה - יונה פיגורטיבית עשויה משקית זבל, בפיה סרט צהוב. עבודת הטקסטיל של אליסה אנדרסון - פוף גדול הנראה כמו סלע פראי, שמעליו מרחף האובייקט האוורירי של אפרת דוכן. תשבו על הפוף, משכו במשקולת ותנו למתח לייצר אדווה.

​

את עבודתו של טל סימון פגשנו בתערוכת היחיד שלו לפני כחודש בגלריית בארי, וידענו שהיא צריכה לחזור איתנו הביתה. ביצירה נראים פרחים שעלי הכותרת שלהם מזכירים ציפורים; גם ללא צבעם הם מזוהים עם הנוף הישראלי, עם אזור העוטף - אזור שמחזיק היום משמעויות כפולות של חקלאות ושגשוג לצד אותו אסון נוראי, כתם שחור. גם יצירתה "הגדה המערבית" של נטע לאופר, המורכבת מצילומים צבאיים לאורך גדר ההפרדה, מתמקדת ברגעים ללא אנשים - רק נוף פתוח וטבע דומם. נטע משקפת את המתח בין הקיים לחסר, בין טבע לאדם, בין מבט מתבונן למבט נעדר.

​​

על קיר הבטון, מוצבת "פולאריס" של אשחר חנוך. אשחר משתמש בעפרון הגרפיט כדי לחשוף פני שטח וחרצים עבים על גבי הנייר. דרך ממדים ומשחק בין אור, צל והשתקפות - העבודה מזמינה אותך לצלול פנימה ולהיבלע. 

​​

האמן טמיר חן, הוא הראשון בתוכנית הרזידנסי שלנו, חי ויצר בהשראת הבית והאוסף ומציג כאן את רישומיו. טמיר הוא אמן אשר עובד ברישום, ופיסול, בונה נופים מדומיינים מתוך חלקים אורגניים, ממצאים ארכיאולוגיים וטבעיים. עבורו הקו הוא הטלת סימן ללא נקודת חזור על פני הנייר. על הקיר המרכזי מוצגות עבודותיו - תחילתה של מסורת שנתית שתשלב שהות, אמנות, השראה ויצירה.

​​

אנחנו חיים בזמן שביר, שבו הקצוות מושכים ומנהלים אותנו.
האמצע - בין שחור ללבן - נעשה כמעט בלתי נסבל: תקופה של המתנה, כמיהה, ייאוש ותקווה.
אנחנו שמחים לפתוח את התערוכה הקבוצתית הראשונה בגלריה, יחד עם רוחות חזקות של שינוי, תקווה אל עבר עתידים אפשריים של חיים יחד, של תחושת בטחון, ויותר מהכל - שובם של אחינו. 

​​

אנחנו מזמינים אתכם להרגיש בבית.
בית משתנה, עם אוצרות מתמשכת ואספנות חדשה. צעירה. להמשך יצירה ישראלית. 

​

ערב הפתיחה |
23.10.2025, 20:00-23:00 

​

שעות פתיחה |

29.10.2025-28.11.2025 

ימי רביעי 17:00-22:33 

ימי שישי 11:00-14:00

​

מיקום |

לונץ 13, תל אביב 

​

אוצר |

יובל צימרמן 

​

משתתפים |

 Brothers Of Light, אליסה אנדרוסון, אפרת דוכן, אריה פרנקו, אשחר חנוך קלינגבייל, ד״ר ב. שוורץ עבור קיבוץ גשר הזיו, ורד צימרמן, חגי פרגו, טל סימון, טלי צלניק, טמיר חן, יובל צימרמן, יעל צימרמן, יעקב קאופמן עבור לומינה, כד-יד, כתר, מרים כבסה, נטע לאופר, ניקו קראלי עבור רהיטי אלפא, עדן אוחנה, פטר מירום.

​​